EnglishHebrewRussian

זמין למענה 24/7

נהיגה בשכרות

שתית “רק” בירה אחת, החלטת לנהוג ובמחסום משטרתי נכשלת בבדיקת שכרות? בכלל לא הרגשת שיכור ובכל זאת המשטרה עשתה לך בדיקת דם לאיתור אלכוהול, ונמצאה כמות מעל המותר של אלכוהול בדם? מהו העונש לו אתה צפוי במקרה ותורשע? רוצה לדעת מהן זכויותיך וכיצד “לצאת מזה”? תמשיך לקרוא!

נהגת שיכור? אתה צפוי לפסילה מנהלית של 30 ימים על ידי קצין משטרה והשבתה מנהלית של הרכב ל-30 ימים, תוזמן לבית המשפט, ותהיה צפוי לפסילה של שנתיים פסילת רישיון נהיגה לפחות!

 

נהיגה בשכרות

מדיניות ענישה

בדיקת נשיפה

בדיקת דם ובדיקת שתן

סירוב והכשלה

א. עבירה של נהיגה בשכרות

ב. מהי נהיגה בשכרות?

  1. מהי נהיגה?
  2. מיהו שיכור?
  3. האם כדאי לסרב?


ג. איזה עונש צפוי לי?

ד. איך בודקים מיהו שיכור?

1. בדיקת נשיפה:

  |.  בדיקת נשיפון
  ||.  בדיקת מאפיינים
|||. 
בדיקת ינשוף


2.
בדיקת דם:

  |.  באיזה מצבים ניתן לעשות בדיקת דם?
  ||.  מהם הנהלים לבדיקת דם?


3.
בדיקת שתן:

  |.  למי עושים בדיקת שתן?
  ||.  מה מותר ומה אסור בבדיקת שתן?
  |||.  בדיקת שתן בעקבות מידע מודיעני.
  VI.  בדיקת שתן לבעלי אישור רפואי למריחואנה רפואית

 

4. מהו סירוב?

5. מהי הכשלה?

 

 

1. עבירה של נהיגה בשכרות

במאמרם של השופט ד”ר אחיקם סטולר ופרופ’ יורם פינקלשטיין “נהיגה בשכרות ובפיכחון – היבטים נוירולוגיים והיבטים טוקסיקולוגיים מעבדתיים” מתייחסים לכך כי לשתיית אלכוהול בכמויות נמוכות אין השפעה ממשית, אולם ככל שכמות האלכוהול הנצרך עולה, השפעתו פועל על המערכת העצבית המרכזית. 

אם בכמויות הקטנות האלכוהול מעורר תחושת אחווה חברתית ורגיעה, בכמויות הגדולות האלכוהול גורם לעייפות, סחרחורות, בחילה, פגיעה בכושר השיפוט ונטייה לאלימות התנהגותית. צריכת כמויות עוד יותר גדולות גורמת לאיבוד יכולות מוטוריות, הפרעה בראיה וביכולת תגובה, איבוד הכרה ומוות.   

מיותר לציין כי לשם שליטה על רכב, העובר עשרות מטרים בשנייה, חשיבות גבוהה לערנות מוגברת, יכולת תגובה מהירה, ראיה תקינה וכיול קבלת החלטות בזמן קצר. 

מכאן, לא מפתיע כי המחוקקים ברוב מדינות העולם בחרו באופן גורף לאסור נהיגה ברכב במצב של שכרות או תחת השפעת אלכוהול והשפעת סמים. התנהגות זו נתפסת כמגבירה סיכון במאות אחוזים להתרחשות תאונות דרכים, לגרימת פצועים, והרוגים בתאונות דרכים. ואכן, כמות לא מבוטלת של תאונות דרכים מתחרשות מדי יום, נגרמות כתוצאה מנהיגה בשכרות.  

כפועל יוצא מכך, משטרת ישראל, באמצעות יחידת התביעות, הפרקליטות, ובתי המשפט נלחמים מלחמת חורמה בתופעה של נהיגה בשכרות ואוכפים עבירה זו ביד קשה. 

לשם אכיפת העבירה, נקבעו נהלים לבדיקות אלכוהול השונות, נקבעו עונשים דרקוניים על נהג אשר הורשע בבית המשפט בגין עבירה של נהיגה בשכרות, וכן סדרי דין מיוחדים לעבירה זו. 

 

2. מהי נהיגה בשכרות?

עבירה של נהיגה בשכרות מוגדרת בפקודת התעבורה בסעיף 62 (3) כך:

  • העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן – חוק העונשין) ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

(3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, “שיכור” ו”ממונה על הרכב” – כהגדרתם בסעיף 64ב;

כלומר, להוכחת עבירה של נהיגה בשכרות, המשטרה צריכה להוכיח שני רכיבים עובדתיים:

  1. מהי נהיגה?

נהג

נהיגה מוגדרת בצורה מאד רחבה כך שכל מי שיושב בתא נהג/ליד ההגה בזמן שהרכב מונע או זז מכוח מכני, ייחשב כנהיגה. לאחרונה אושר בבית המשפט העליון  פסק דין לפיו נהג שיכור, במקום לנסוע בהיותו שיכור, החליט לישון באוטו עם מזגן ולחכות להפוגת השפעת האלכוהול. במהלך השינה, שוטרים ניגשו לרכב, ערכו בדיקת שכרות, והתברר כי הנהג ישן ברכב בהיותו שיכור. בית משפט לתעבורה הרשיע את הנהג בעבירה של נהיגה בשכרות, בית המשפט המחוזי אישר את ההרשעה, ובית המשפט העליון אשרר את קביעת בית משפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי.

ממונה על רכב

בנוסף לנהג, פקודת התעבורה בסעיף 64ב(א) קובעת כי גם:

  1. מי שעוסק בהוראת נהיגה בזמן שהלומד נהיגה נוהג ברכב
  2. מי שיושב לצדו של נהג חדש ברכב לצורך מילוי חובת ליווי.

כלומר, גם מורה נהיגה או מלווה לנהיגה חדש, חשוף לעבירה של נהיגה בשכרות, במידה והוא ממונה על רכב בהיותו שיכור.

2. מיהו שיכור?

סעיף 64ב(א) מגדיר מיהו שיכור:

  • מי ששותה אלכוהול או משקה משכר  בזמן שהוא נוהג ברכב או ממונה על רכב.
  • מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
  • מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה – ריכוז האלכוהול המותר נקבע בתקנה 169א:
  • 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
  • 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם. 

בפסק דין בעניין עוזרי, נידון בהרחבה רף האכיפה, ונקבע לאחר ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, כי רף האכיפה יעמוד על 290 מיקרוגרם במקום 240 כפי שנקבע בתקנות.

  • עובר “אוכלוסייה מיוחדת” המחוקק קבע רף אכיפה מחמיר יותר של 50 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף או 10 מיליליטר אלכוהול למאה מיליליטר דם.
    “אוכלוסייה מיוחדת”:
  • נהג חדש;
  • נהג צעיר שטרם מלאו לו 24 שנים;
  • נהג ברכב עבודה או רכב מסחרי שמקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 ק”ג;
  • נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי
  • רף האכיפה נקבע כל מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סמים, ובלבד שבבדיקת מעבדה רמת ריכוז האלכוהול אינו עולה על הסף שנקבע בסעיפים 3 ו-4 לעיל.

 

3. האם כדאי לסרב?

סעיף 64ד לפקודת התעבורה קובע כי נוהג ברכב או ממונה על הרכב המסרב לעבור לתת דגימה של אוויר נשוף, דגימת דם או דגימת שתן לפי דרישת שוטר, יראו אותו כמי שעבר עבירה  לפי סעיף 62(3) או במילים אחרות יראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות.

כלומר, נהג רכב או ממונה על הרכב לפי ההגדרות לעיל, חייב לתת דגימות לפי דרישת שוטר, אחרת יראו אותו כמי שנוהג בשכרות.

 

3. איזה עונש צפוי לי?

סעיף 39א לפקודת התעבורה קובעת בזו הלשון:

הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3)(נהיגה בשכרות – י.י), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.

 

מי שקרא ולא מאמין, החוק קובע עונש מינימום של שנתיים פסילת רישיון נהיגה בנוסף לעונשים נוספים, ואם זו עבירה שניה בתוך שנה, עונש המינימום עולה לארבע שנים.

בתי המשפט המחוזיים ובמיוחד בית המשפט העליון, נדרשו לדון במספר רב של ערעורים של נהגים אשר הוטל עליהם עונש של פסילת רישיון נהיגה על פי החוק, ונקבע באופן חד משמעי כי נסיבות אישיות, צורך ברישיון נהיגה, רישיון נהיגה המשמש לפרנסה (נהגי מוניות, אוטובוסים, משאיות ועוד), אינו סיבה מוצדקת לחרוג מעונש המינימום ולהטיל עונש קל מעונש המינימום של שנתיים פסילה!

יתר על כן, מדיניות התביעה ובתי המשפט, היא רק להחמיר, ונהג אשר מורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, ולחובתו הרשעה קודמת, או מספר הרשעות בעבירה של נהיגה בשכרות, העונש לו צפוי הנהג הוא עונש מאסר, בין מאסר על תנאי, עבודות שרות, ועד להטלת מאסר מאחורי סורג ובריח!

העבירה: שכרות מעל 870

מתחם הענישה:
מאסר בפועל:
15 יום ועד 18 חודשים.

פסילה בפועל:
36 חודשים ועד 60 חודשים. מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

ציטוט ראוי לציון רע”פ 3351/09 שמרית משה וכן ע”פ 8748/08 ירון ברכה:
בנהיגה בשכרות המכונית הופכת למכונת מוות נעה. האסון כמעט מוכתב מראש ויש להחמיר גם בתיקי שכרות “גרידא” ובוודאי בתיקים בהם קרו תוצאות קשות בשל הנהיגה בשכרות.

נסיבות שיש להתחשב בהן בקביעת העונש:
עבירות נלוות, עבירות חוזרות, עבר תעבורתי ופלילי, כמות האלכוהול, סוג הרכב, מועד ומקום הנהיגה, נזק שהיה צפוי להיגרם.

פסיקה תומכת (מהרף העליון לתחתון):

רע”פ 1466/11 אפרים פטחוב שנתיים מאסר ופסילה לצמיתות לנאשם שצירף 5 תיקי שכרות. השתמש בהרואין תוך כדי נהיגה. עבר פלילי ותעבורתי מכביד.

רע”פ 782/14 אלמלח זקי 12 חודשים מאסר 6 שנים פסילה שכרות 248 מ”ג בדיקת דם תאונת חזית אחור נ”ב. הרשעה קודמת ב 26(2) משנת 1992 אך עברו קל.

עפ”ת (באר שבע) 3614/09/12 אבו חיר 11 חודשים מאסר 7 שנים פסילה לנאשם שצירף 3 תיקי שכרות 455 מק”ג 525 מק”ג 525 מק”ג. בעברו 12 הרשעות אחת בשכרות.

רע”פ 444/08 משה יוסף 9 חודשים מאסר כמות 940 מ”ג הרשעה קודמת ב 26(2) אך ללא מע”ת תקף. החמרה לאור עבר פלילי בסמים ועבירה דומה כאמור בעבר.

רע”פ 1369/08 יצחק ישראל 7 חודשים מאסר 4 שנים פסילה נאשם שנתפס נוהג שכור כמות 575 מ”ג נפסל מנהלית ולאחר תקופה קצרה נתפס שוב נוהג שיכור כמות 660 מ”ג. מאסר לנאשם ללא הרשעות דומות וללא מע”ת.

רע”פ 2508/11 רומן סמולנסקי 4 חודשים מאסר בפועל של ממש 40 חודשים פסילה. כמות 1145 מ”ג. לנאשם הרשעה בשכרות משנת 2002 אין לחובתו מע”ת ועבירת השכרות בוצעה ללא עבירות נלוות.

עפ”ת (חיפה) 25538/01/11 ולדימיר שצור 3 חודשים מאסר ע”ש ו 30 חודשים פסילה שכרות 254 מ”ג בדיקת דם (פי 5 מהמותר) הנאשם סטה מנתיב נסיעתו והתנגש במדרכה תאונה עצמית. שכרות מקרה ראשון ועבר קל. 

 

העבירה: שכרות 290-870 / שכרות (סרוב) / שכרות נהיגה בהשפעה 

מתחם הענישה:
פסילה בפועל 24 חודשים ומע”ת ועד 4 שנים פסילה בפועל ו-12 חודשים מאסר.

פסיקה תומכת (מהרף העליון לתחתון):
עפ”ת (מרכז) 26471/07/10 לירון חדד12 חודשים מאסר ו 30 חודשים פסילה. שכרות מכח השפעת סם ונהיגה בפסילה. עבר בסמים. מקרה שני של שכרות.

עפ”ת (חיפה) 3406/02/12 שי פינטו 8 חודשים מאסר ו 32 חודשים פסילה בגין שכרות מכח סירוב. לנאשם עבר פלילי מכביד לרבות עבירות סמים ובעבר אף ביצע עונשי מאסר.

תת”ע (נצרת) 2810/07 שאני 7 חודשים מאסר ו 4 שנים פסילה לנאשם שצירף 2 תיקי שכרות 515 מ”ג 560 מ”ג. עבר תעבורתי קל מאד וללא עבר דומה. מכור לסמים.

ע”פ 2880/08 (ירושלים) פריג באסיל 60 יום מאסר בפועל של ממש 4 שנים פסילה לנאשם שצירף 2 תיקי שכרות 475 מ”ג וסרוב לבדיקת שכרות. ללא הרשעות דומות. עבר תעבורתי מכביד. ביהמ”ש לתעבורה לא הטיל מאסר והמחוזי החמיר והורה על מאסר.

רע”פ 7826/12 קובי יוספי 30 חודשים פסילה ועונש מע”ת לרוכב קטנוע שנתפס נוהג שכור כמות 450 מ”ג. עבר קל.

עפ”ת 470/09/11 (חיפה) אבירן בוסקילה 24 חודשים פסילה לנהג שנתפס נוהג שכור כמות 290 מ”ג.

http://www.police.gov.il/contentpage.aspx?pid=566&mid=12

4. איך בודקים מיהו שיכור

  1. בדיקת נשיפה

החוק מאפשר לעצור כל נהג באופן אקראי ולפי שיקול דעת בלעדי של שוטר ולדרוש ממנו לעבור בדיקה לאיתור אלכוהול בגופו. כחלק מהבדיקה, הנהג עובר מספר בדיקות על פי נהלי המשטרה, חריגה מנהלים אלה עשויה להביא לזיכוי וביטול האישום גם במקרה ורמת האלכוהול אשר נמדדה בסופו של דבר היא מעל המותר, ואף גבוהה מאד.

  1. בדיקת נשיפון

מדובר בבדיקה אשר נותנת אינדיקציה ראשונית לקיומו של אלכוהול בגוף. המכשיר דומה למחשבון כיס עם צינורית אותה מחליף השוטר עבור כל נשיפה. 

כל שוטר או מתנדב רשאי לבקש מכל נהג לעבור בדיקת נשיפון עם חשד או בלי כל חשד טרם הבדיקה.

החוק אינו מחייב לעבור בדיקת נשיפון ולא ניתן להרשיע את הנהג בעבירה של נהיגה בשכרות בהתבסס על בדיקת נשיפון בלבד.

מאחר והחוק אינו מחייב לעבור בדיקת נשיפון, לא ניתן להרשיע בעבירה בנהיגה בשכרות מכוח סירוב להיבדק בנשיפון.

נהג אשר עובר את בדיקת הנשיפון בהצלחה – ישוחרר לדרכו.

נהג אשר נכשל בבדיקת נשיפון או נהג אשר מסרב לעבור בדיקת נשיפון, יידרש לעבור בדיקות נוספות על מנת לקבוע האם הוא שיכור או לא.

2. בדיקת מאפיינים

מדובר בבדיקה הבודקת את השפעת האלכוהול על גופו של הנהג. כידוע, לאלכוהול ישנה השפעה על יציבות, שליטה מוטורית בגוף, עמידה, הליכה ועוד. במהלך בדיקה זו ישנן מספר בדיקות:

  1. התרשמות כללית של השוטר – צורת לבוש, צורת דיבור, התנהגות, מידת ריח אלכוהול.
  2. עמידה – במהלך בדיקה זו, הנהג נדרש לעמוד בצורה יציבה פרק זמן של כ-30 שניות ובזמן הזה השוטר מתרשם מאופן עמידת הנהג: יציב, מתנדנד, נופל.
  3. הליכה על קו – הנהג נדרש ללכת על קו תוך הצמדת עקב לאגודל, 9 צעדים הלוך ו-9 צעדים חזור, במהלכם הנהג נדרש אף לספור את מספר הצעדים. במהלך הבדיקה השוטר מתרשם האם הליכה יציבה, מתנדנדת, חגירה מהקו, הסתייעות עם הידיים לשם הליכה.
  4. הבאת אצבע לאף – הנהג נדרש לעמוד עם עיניים עצומות ולפרוס ידיים לצדדים. השוטר מציין לחילופין יד ימין ויד שמאל והנהג נדרש להביא את היד הנכונה ולהצמיד לאף. השוטר מתרשם מאופן הבאת האצבע לאף: טעות ביד, התנדנדות בזמן ביצוע ההוראות, הבאת האצבע לפה ולא לאף וכיו”ב.

בסוף הבדיקה, השוטר מציין בטופס הייעודי את התרשמותו הכללית ממידת השפעת האלכוהול בין קלה, בינונית, כבדה, לא ניתן לקבוע ולא נראה שיכור.

החוק אינו מחייב לעבור בדיקת מאפיינים. במידה והבדיקה תקינה לחלוטין אולם בבדיקת ינשוף תתגלה כמות אלכוהול גדולה מן המותר, בדיקת המאפיינים התקינה לא תסייע לנהג להוכיח כי לא היה שיכור, כי הבדיקה הקובעת כי בדיקת ינשוף ולא בדיקת מאפיינים.

לעומת זאת, במידה ובדיקת המאפיינים תתגלה השפעה כבדה או ירשם כישלון בחלק ניכר מן הבדיקות, הדבר יחזק את התוצאה בבדיקת ינשוף, במידה והיא גבוה מן המותר.

לפיכך, בדיקת המאפיינים נועדה אך ורק להזיק לנהג, ואין לה כל תועלת לנהג.

אין כל חובה בחוק או בפסיקה לעבור בדיקת מאפיינים, ואין כל יתרון ממשי בבדיקת מאפיינים תקינה.

3. בדיקת ינשוף

מדובר בבדיקה היחידה הקובעת לעניין החוק והפסיקה, וזו הבדיקה הקובעת את גורל הנהג אם יימצא שיכור אם לאו.

המכשיר מכונה ינשוף או בשפת המקור Drager Alcotest 9510IL, מכשיר גרמני הבודק את ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף.

הנהג נושף לתוך צינור של הינשוף, האוויר נקלט בתאי הינשוף ונבדק על ידי שני חיישנים, אלקטרוכימי (EC) וחיישן אינפרא-אדום (IR)). המכשיר קולט שתי נשיפות של הנבדק, בודק לגבי כל נשיפה כי התוצאה מוצגת על ידי כל אחד מהחיישנים אינה עולה על הסטייה המותרת. 

לפני היציאה למשמרת, מפעיל הינשוף מזרים גז בעל ערך אלכוהולי ידוע, ובודק האם התוצאה המוצגת על גבי הינשוף, בטווח הסטייה מותרת בין הריכוז הידוע לתוצאה בינשוף. בדיקה זו מתבצעת גם בסיום המשמרת.

בדיקה נוספת הנערכת לפני ובסיום המשמרת היא בדיקת “בלאנק”, כאשר מפעיל הינשוף נושף בעצמו לינשוף, והתוצאה הרצויה היא “אין אלכוהול”. ההנחה היא כי שוטר היוצא למשמרת, לא שתה כלל אלכוהול, ולכן בבדיקה יופיע כי אין אלכוהול. כמו כן, מטרת הבדיקה לוודא כי דרכי הנשיפה פנויים וכי אין תקלות בינשוף. 

אחת לחצי שנה, הינשוף נשלח למעבדה של משטרת ישראל ועובר בה בדיקות וכיול בהתאם לצורך. כל הבדיקות הנערכות במעבדה מתועדות לגבי כל מכשיר ינשוף.

על מנת למנוע חריגות בבדיקת הנשיפה הנערכת לנהג, ועל מנת לוודא כי הבדיקה אמינה, על מפעיל הינשוף לוודא כי לפני ביצוע בדיקת ינשוף, הנהג לא אכל, לא שתה, לא הקיא ולא הכניס דבר מה לפיו ולאפו במשך 15 דקות לפחות, וכי לא עישן 5 דקות לפחות לפני בדיקת הינשוף.

חריגה מנהלים לעיל או הוכחה כי מכשיר הינשוף לא היה תקין בזמן ההפעלה, עשוי להביא להסדר טיעון מקל או אף ביטול האישום או זיכוי על ידי בית המשפט!

2. בדיקת דם

  |. באיזה מצבים ניתן לעשות בדיקת דם?

לפי פקודת התעבורה, ישנה סמכות לערוך בדיקת דם בשלושה מצבים בלבד לנהג או ממונה על רכב:

  • קיים חשד סביר כי הוא שיכור.
  • הוא מעורב בתאונת דרכים.
  • אדם אשר נפטר כתוצאה מתאונת דרכים, והוא בין הגורמים לתאונת הדרכים.

||.  מהם הנהלים לביצוע בדיקת דם?

  • קיום של חשד סבר או מעורבות בתאונת דרכים.
  • נטילה של בדיקת הדם על ידי בעל מקצוע רפואי: רופא, רופא שיניים, אח, חובש, או טכנאי המוסמך כדין לערוך בדיקה באמצעות מכשיר גלים על קוליים, מכשיר רנטגן או סורק.
  • על בעל המקצוע הרפואי לוודא כי הבדיקה אינה מסכנת את הנבדק.
  • נטילת הדם תיערך במקום ובאופן שיבטיח את בריאותו, שמירה מרבית על כבודו, פרטיותו ובמידה נמוכה ביותר של כאב ואי נוחות.
  • יש לחטא את מקום נטילת הדם בחומר שאינו אלכוהולי.
  • חובה לסמן את מבחנת הדם עם פרטי הנבדק ולוודא כי המבחנה מגיעה למעבדה היא המבחנה הנכונה ומגיעה בהקדם האפשרי.

 

3. נהיגה תחת השפעת סמים

בפקודת התעבורה ישנן שתי חלופות לקביעה כי הנהג מצוי תחת השפעת סמים מסוכנים:

  1. מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
  2. מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סמים, ובלבד שבבדיקת מעבדה רמת ריכוז האלכוהול אינו עולה על הסף שנקבע בסעיפים 3 ו-4 לעיל.

בית המשפט העליון הרחיב את החלופה הראשונה כך שלמעשה כל כמות סם הנמצאת בגוף האדם, קובעת חזקה לפיה הנהג מצוי תחת השפעת סמים מסוכנים, ועל כן נחשב לשיכור על פי החוק.

גם במידה ואין כל השפעה ממשית של הסמים או תוצרי חילוף, עצם העובדה כי נמצאו שרידי סם מסוכן, יש חזקה לפי הנהג נוהג תחת השפעת סמים.

בכמויות הנמוכות, סביבות 20 ננוגרם מקובל לקבוע כי אין השפעת סמים ומקור הסם הוא מעישון פסיבי, איך אין מדובר בקביעה מחייבת, ויש לבחון זאת בכל מקרה באופן יסודי ומקצועי.

הבדיקה המקובלת לאיתור סמים או תוצרי חילוף בגוף היא בדיקת שתן. 

 

 |. חשד סביר

לשם נטילת דגימת שתן לאיתור סמים, החוק מחייב קיומו של חשד סביר. חשד סביר יכול להיות רכב מזגזג, רכב חזק של סמים בתוך הרכב, דברי עזר לנטילת סמים (באנגים, ניירות לגלגול סמים, ועוד). במקרים אלה ונוספים, שוטר רשאי לדרוש לבצע דגימת שתן. 

חשד סביר יכול להתבסס על בסיס מידע מודיעני. מידע מודיעיני הוא מידע המבוסס על דיווח אנונימי למשטרה של גורמים שונים, סוכנים סמויים, צוותי מעקב ועוד. לרב, מוצא חיסיון על מידע מודיעיני כך שלא ניתן יהיה לקבל את פרטי המידע ולפגוע בהגנת הנאשם. 

 ||. רישיון לקנביס

אנשים רבים הסובלים ממחלות כרוניות, כאבים ומחלות נוספות, זכאים בהתאם לאישור רפואי למרשם רפואי לעישון מריחואנה רפואית. מטרת האישור הרפואי היא לאפשר להחזיק להשתמש בסם מסוכן מסוג מריחואנה להקלה בכאבים ובסימפטומים של מחלות שונות.

אנשים רבים טועים וחושבים כי האישור להשתמש במריחואנה הוא גם אישור לנהוג ברכב.

מאחר ושימוש במריחואנה הוא עבירה פלילית, האישור הרפואי למעשה נותן את האישור להשתמש במריחואנה רפואית מבלי שזה ייחשב לעבירה פלילית.

הרישיון לשימוש במריחואנה רפואית אינו מקנה את האישור לנהוג לאחר שימוש במריחואנה.

מאחר ותוצרי סמים נשארים בגוף ימים ואף שבועות אחרי השימוש, כל מי שסובל מכאבים ומעוניין לקבל רישיון לשימוש במריחואנה רפואית צריך לקבל החלטה: או לקבל את הרישיון לשימוש במריחואנה ולהימנע מנהיגה ברכב אחרת הוא עלול להיתפס נוהג בשכרות, או למצוא מזור אחר לכאבים על מנת שיוכל להשתמש ברכב.

4. מהו סירוב?

פקודת התעבורה ותקנות התעבורה, מחייבות כל נהג אשר נעצר לביקורת, בדיקת פתע או מכל סיבה אחרת, לעבור בדיקת שכרות לפי דרישת שוטר. כל נהג הנדרש לעבור בדיקת שכרות, אם זה בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף, בדיקת דם או בדיקת שתן, חייב לעשות את הבדיקה.

נהג אשר מסיבה כלשהי מסרב לעבור את הבדיקה, אם זה בדיקה במכשיר הינשוף, בדיקת דם או בדיקת שתן,  ייחשב כמי שמסרב לעבור את הבדיקה וייחשב לשיכור מכוח סירוב, גם במידה ואינו שיכור כלל.

הנחת המחוקק היא כי נהג אשר מסרב לשתף פעולה עם המשטרה ומסרב לתת דגימה, יודע כי יש לו מה להסתיר, חושש כי יתגלה שהוא שיכור בממצאים מדעיים, ולכן מסתיר מהמשטרה את העובדה הזאת. כלומר, הסירוב לעבור בדיקת שכרות הוא מעין הודאה כי הנהג שיכור.

5. מהי הכשלה?

נהגים רבים חושבים כי במידה “וישחקו” עם בדיקת הינשוף: ינשפו חלש, ינשפו מחוץ לפיה, ישתעלו לתוך הינשוף, ושלל גרסאות נוספות, יצאו פטורים כי מצד ניסו לנשוף אך מסיבה כלשהי הינשוף לא קלט את כמות האוויר הדרושה לשם ביצוע הבדיקה ולא מראה כי יש אלכוהול באוויר נשוף ו”בנשיפה הזאת” מילאו לכאורה את דרישת החוק.

טעות בידיהם!

נהג אשר אינו נושף בהתאם להוראות השוטרים עד אשר הינשוף מתריע כי התקלה כמות אוויר הדרושה לביצוע הדגימה (בדרך כלל מינימום 1.5 ליטר אוויר נשוף), השוטר יתעד את אופן הנשיפה, וירשום כתב האישום כי הנהג הכשיל את בדיקת השכרות ויחשב כשיכור.

החוק מתייחס למסרב ומכשיל בכל חומרת הדין, כי הנהג יודע כי הוא שיכור וכי ריכוז האלכוהול בגופו הוא מאד גבוהה, ולכן גם העונש הצפוי הוא ברף הגבוהה.

בנוסף, בתי המשפט רואים בחומרה את חוסר שיתוף הפעולה של הנהג במיגור תופעה של תאונות דרכים בכך שלא משתף פעולה בביצוע הבדיקה, ויותר מכך, כי נהג מרשה לעצמו לעשות כל העולה על רוחו ולהתעלם מהוראות איש מרות.

 

נהיגה בשכרות

זקוקים לייצוג באופן דחוף?
אנו כאן לשירותכם:

או מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:

נושאים נוספים:

נהיגה תחת השפעת סמים נהיגה תחת השפעת סמים מוגדרת כעבירה של נהיגה בשכרות מכוח סמים

נהגת במהירות מופרזת? שוטר תפס אותך עם ממל”ז במהירות מופרזת? צולמת על ידי מצלמת מהירות?

“דעתו של בימ”ש זה כי העונש על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל ולא בעבודות

לקציני משטרה מדרגת מפקח ומעלה ניתנה הסמכות לשלול שלילה מנהלית של רישיון נהיגה לתקופות קצובות

אין ספק שהיקלעות לתאונת דרכים עשויה להיות אירוע טראומתי ומלחיץ. באותו הרגע, שיקול הדעת לפעמים

כמעט ואין נהג שלא נאלץ להתמודד עם סיטואציה בה גורם אכיפת חוק מבקש לתת לו

שתית “רק” בירה אחת, החלטת לנהוג ובמחסום משטרתי נכשלת בבדיקת שכרות? בכלל לא הרגשת שיכור

בשנים האחרונות ישנה עליה בלתי פוסקת במספר תאונות הדרכים המתרחשות בישראל מדי שנה. תאונת דרכים