EnglishHebrewRussian

זמין למענה 24/7

נהיגה בזמן פסילה

דעתו של בימ”ש זה כי העונש על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל ולא בעבודות שירות… רק השמתו מאחורי סורג ובריח תמנע בפועל המשך נהיגתו בזמן פסילה. “.  בבג”ץ 5206/06 חכמון נ’ הממונה על עבודות השירות (פורסם בנבו), נאמר מפי כב’ השופטת פרוקצ’ה

” …בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור, נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבט זלזול בצווים של ביהמ”ש; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב…”. ברע”פ 6115/06 מדינת ישראל נ’ מורד אבו לבן תק-על 2007(2) 1027 בעמ’ 1028, נפסק על ידי כב’ השופט לוי

“…עונש כפי שהוטל על המערער הוא עונש שמוטל בנסיבות דומות; ואם היה יסוד לטענה, כי בגין נהיגה בזמן פסילה לא מטילים עונש מאסר של 12 חודשים, כי אז הגיע הזמן שכך ייעשה נוכח חומרת העבירה ושכיחותה ע”פ 324/88 אלאעסם נ’ מדינת ישראל פד”י מב(3) 728.

 

הדברים הנאמרים לעיל, נאמרו מפי בית המשפט העליון, וכך הוא רואה את חומרת העבירה בזמן פסילה.

עבירה של נהיגה בזמן פסילה מוגדרת בסעיף 67 לפקודת התעבורה:

מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברשיון שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד.

 

סעיף 67 חל למעשה הן על פסילת רישיון נהיגה והן על פסילת רישיון רכב או שימוש ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש ברכב. למרות שמתוך סעיף 67 נגזרות מספר עבירות שונות של נהיגה בזמן פסילה, הפופולרית ביותר היא זאת:

  1. מי שנפסל לקבל או להחזיק רישיון נהיגה.
  2. מי שהודע לו על הפסילה.
  3. מי שנוהג ברכב בזמן שהפסילה בתוקף.

 

סמכות לפסול רישיון נהיגה

במדינת ישראל ישנם 3 גורמים הרשאים לפסול רישיון נהיגה:

  1. קצין משטרה – פסילה מנהלתית לתקופות של בין 30 ל-90 ימים.
  2. משרד הרישוי – פסילה עקב צבירת נקודות במשרד הרישוי, פסילה של 3 או 9 חודשים, בהתאם למספר הנקודות במשרד הרישוי, או לחילופין המלצה של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים כי הנהג אינו כשיר רפואית לנהוג.
  3. בית המשפט – פסילה עד תום ההליכים במקרים בהם מוגשת בקשה לפסילה עד תום ההליכים וכן עונש של פסילה בפועל בהתאם לשיקול דעת בית המשפט.

מודעות לפסילה

זהו הרכיב שבגינו העבירה היא כה חמורה. מרבית מעבירות התעבורה נעברות שלא במודע או עקב רשלנות. נהיגה בזמן פסילה זו עבירה הנעברת עם יסוד נפשי של מודעות כאשר הנהג מודע כי הוא פסול מנהיגה ולמרות זאת בוחר לנהוג. 

מודעות ניתן להוכיח מספר דרכים עיקריות:

  1. נוכחות במעמד הטלת הפסילה – נוכחות בבית המשפט או במעמד הקצין הפוסל או במשרד הרישוי.
  2. אישור הפקדה – אישור הפקדה הוא אישור שניתן בדרך כלל בבית המשפט והוא הוכחה לכך כי רישיון נהיגה הופקד בבית המשפט עקב פסילה. לכן, כאשר קיים אישור הפקדה, הוא הוכחה לכך כי הנהג ידע כי הוא פסול, ואף הפקיד את הרישיון נהיגה שלו.
  3. הודעה על פסילה – משלוח הודעה בדואר רשום המודיע על פסילת רישיון נהיגה חתום על ידי הנמען או מי מטעמו.

מהי נהיגה בזמן פסילה?

נהיגה ברכב, אשר לפי הפקודה חייב ברישיון נהיגה, בזמן שהפסילה בתוקף, עובר עבירה של נהיגה בזמן פסילה. לעניין זה די בכך ששוטר העוצר את הנהג לבדיקה מפרט בדו”חות הפעולה כי ראה את הנהג נוהג ברכב ואת נסיבות הנהיגה כולל מועד נהיגה, סוג הרכב ועוד.

 

פעולות אכיפה כנגד נוהג בזמן פסילה

דיני עונשין בכלל ודיני תעבורה בפרט פועלים לפי עיקרון המידתיות. כלומר, נהג אשר נפסל והפסילה לא מנעה ממנו את הנהיגה, נהג בזמן פסילה ונעצר על ידי שוטר, פעולת האכיפה הבאה תהיה חמורה יותר, בדמות מעצר.

מכאן, נהג הנוהג בזמן פסילה, לרב ייעצר באופן מיידי, יובא לתחנת משטרה וייחקר אודות הנהיגה, לאחר מכן, יובא בפני שופט מעצרים להמשך הארכת מעצר ובהמשך יוגש נגשו כתב אישום על נהיגה בזמן פסילה, ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה תקף. בנוסף, תוגש בקשה למעצר עד תום ההליכים.

ענישה בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה

סעיף 67 קובע כי עונש בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה הוא עד 3 שנות מאסר, אחת העבירות החמורות בדיני תעבורה בהיותה עבירת התנהות, כלומר, עצם המעשה הפסול “זוכה” לענישה מחמירה כאשר לא נלווית לכך תוצאה פיזית (כמו בתאונת דרכים למשל).

מדינת התביעה בעבירות של נהיגה בזמן פסילה היא לעתר לעונש של מאסר בפועל ופסילה ממושכת.

ההגיון לעתירה למאסר הוא פשוט, אדם שנפסל מנהיגה עקב עבירה קודמת, נחשב לנהג מסוכן. נהג אשר נוהג חרף הפסילה, מכה חטא על עונש, מזלזל ברשויות אכיפת החוק ועושה דין לעצמו, ולכן לפי עיקרון המידתיות, העונש הבא שאמור להרתיע אותו, הוא עונש של מאסר.

בתי המשפט קבעו כי מתחם הענישה בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה כאשר זו העבירה הראשונה נע בין עונש מאסר על תנאי לעונש של 20 חודשי מאסר בפעול. במידה וקיימות עבירות נלוות לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, כאשר מדובר בעבירה חוזרת, קיים מאסר על תנאי בר הפעלה, כאשר ישנו עבר תעבורתי או פלילי “עשיר” מתחם הענישה יטה לכיוון הרף הגבוה של עונש המאסר.

בעבירה של נהיגה של בזמן פסילה קיימת חובת יצוג ולרוב בית המשפט לא ינהל כלל את ההליך ללא נוכחותו של עו”ד מטעמך.

חשוב לציין שגם בעבירה זו, כמו ברוב עבירות התעבורה קיימים היבטים שונים כאשר רק עו”ד תעבורה מקצועי יוכל לתת מענה משפטי מקצועי.

 

נהיגה בזמן פסילה

זקוקים לייצוג באופן דחוף?
אנו כאן לשירותכם:

או מלאו פרטיכם וניצור קשר בהקדם:

נושאים נוספים:

נהיגה תחת השפעת סמים נהיגה תחת השפעת סמים מוגדרת כעבירה של נהיגה בשכרות מכוח סמים

נהגת במהירות מופרזת? שוטר תפס אותך עם ממל”ז במהירות מופרזת? צולמת על ידי מצלמת מהירות?

“דעתו של בימ”ש זה כי העונש על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל ולא בעבודות

לקציני משטרה מדרגת מפקח ומעלה ניתנה הסמכות לשלול שלילה מנהלית של רישיון נהיגה לתקופות קצובות

אין ספק שהיקלעות לתאונת דרכים עשויה להיות אירוע טראומתי ומלחיץ. באותו הרגע, שיקול הדעת לפעמים

כמעט ואין נהג שלא נאלץ להתמודד עם סיטואציה בה גורם אכיפת חוק מבקש לתת לו

שתית “רק” בירה אחת, החלטת לנהוג ובמחסום משטרתי נכשלת בבדיקת שכרות? בכלל לא הרגשת שיכור

בשנים האחרונות ישנה עליה בלתי פוסקת במספר תאונות הדרכים המתרחשות בישראל מדי שנה. תאונת דרכים